שאלות משפטיות שעלו בתיקים שנוהלו במשרד, והתוצאות שהתקבלו בפועל.
מהי חובתו של רופא פרטי האחראי על מעקב הריון של יולדת בהשוואה לרופא בקופת החולים? האם חובתו של רופא פרטי מוגברת?
במשרדנו התנהלה תביעת קטין, אשר לקה בתסמונת נדירה כתוצאה מאי הפנייתה של מטופלת לבדיקה אשר הייתה מגלה את קיומה של התסמונת. בתובענה אותה ניהל משרדנו פירטנו את הפרקטיקה המקובלת לעניין הפנייה לבדיקות גנטיות אותן יש לבצע, ובמיוחד חובת היידוע של הרופא המטפל באופן פרטי אודות הבדיקות הגנטיות אותן המטופלת נדרשת לבצע, ואף הדגשנו את חובת המעקב המוגברת דווקא ברפואה הפרטית.
תוצאהתיק זה הסתיים בפיצוי בסך של מיליוני שקלים נוכח הולדת קטין הסובל מנכות קשה.
האם ממצאי ועדת בדיקה של משרד הבריאות בעקבות מותה של יולדת אשר קבע כי אין המדובר בטיפול רשלני, סותמים את הגולל על הגשת תביעה ברשלנות?
בתביעה אותה הגיש משרדנו, נעשה ניתוח מעמיק של מלוא התיעוד הרפואי, אשר חשף כשלים של ההליך הרפואי. כך למשל הוכחנו כי טיפול רשלני בא לידי ביטוי בכך שהייתה התארכות לידה עם האטות חוזרות ונשנות בדופק העובר והייתה עצירה משמעותית בקצב התקדמות הלידה, ומנגד היעדר התייעצות עם רופא בכיר, הצבענו על חוסר בתיעוד רפואי ורישום רפואי לקוי, הוכחנו הופעת זיהום אצל היולדת אשר מקורו כלל לא נבדק, ואף בתביעה עצמה יצאנו נגד מסקנות ועדת הבדיקה בתימוכין של ראיות ועובדות מהרשומה הרפואית ומהחומר אשר עמד לנגד עינינו.
תוצאהבסופו של יום על אף מסקנת ועדת הבדיקה מטעם משרד הבריאות, התביעה הסתיימה בקבלת פיצוי כספי גבוה ביותר למשפחתה של היולדת.
השאלה שבמחלוקת הייתה האם במקרה זה בו הנערה אשר כבר הגיעה לבית החולים במצב רפואי קשה ביותר, יש מקום להטיל אחריות על בית חולים אשר ספק אם האיחור בטיפול אנטיביוטי תרם למותה?
משרדנו ניהל תביעה נגד בית חולים בשל מותה של נערה צעירה בשל איחור של מספר שעות בקבלת טיפול אנטיביוטי על אף העובדה כי הנערה הגיעה במצב רפואי קשה ביותר לבית החולים. ואכן, באמצעות ניתוח והבאת ספרות רפואית, מחקרים וצירוף של חוות דעת מומחה רפואי ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות.
תוצאההתביעה הסתיימה בפיצוי גבוה ביותר.
האם כל איחור התפתחותי תוך רחמי גורם ללקות?
משרדנו ניהל תביעה בגין רשלנות נוכח פיגור בגדילה תוך רחמי של עובר. הצלחנו להראות כי נתוני מעקב ההיריון בתיק זה הצביעו על פיגור עקבי בגדילה אשר לא זכה להתייחסות נאותה, משכך היולדת לא הופנתה בין היתר לסקירת מוח ובדיקת MRI ונשללה ממנה האפשרות לפנות לוועדה להפסקת הריון בשלב מוקדם יחסית. באמצעות חוות דעת של מומחים הוכחנו קשר סבתי ישיר בין האיחור ההתפתחותי במקרה זה ללקות השכלית המשמעותית של הקטין.
תוצאהתיק זה הסתיים בפשרה בסך של מיליוני שקלים.
איזה מוסד רפואי אחראי למותה של מטופלת אשר עברה הליך ניתוחי, האם המוסד אשר ביצע את הטיפול הניתוחי? או לחילופין המוסד הרפואי אליו הועברה המטופלת לאחר הניתוח?
משרדנו ניהל תביעה עקב מותה של מטופלת אשר עברה ניתוח פשוט לתיקון בקע טבורי, אולם לאחר הניתוח נוצר זיהום אשר טופל באיחור. נשאלה השאלה על מי מוטלת האחריות, האם על המוסד הרפואי בו עברה המטופלת את הניתוח או שיש מקום להטיל את האחריות אל כתפי המוסד הרפואי אליו הועברה המטופלת לבקשתה לאחר הניתוח?
תוצאהלאחר ניתוח של כל התיק הרפואי הצלחנו להראות כי כל אחד מהמוסדות הרפואיים כשל בטיפול הרפואי, והוא אחראי להידרדרות במצבה של המטופלת עד למותה הטראגי.
מה הקשר בין תנאי עבודה לא בטוחים לבין הופעת מחלת הסרטן?
משרדנו ניהל תובענה של עובד כנגד מעביד עקב חשיפתו של העובד לחומרים כימיים אשר גרמו להתפרצות מחלת הסרטן. הצבענו על כך כי המעסיק לא סיפק לעובד תנאי עבודה נאותים ובטוחים ובאמצעות חוות דעת של מומחה בגהות תעסוקתית טענו בסבירות של מעל 50% כי ישנו קשר בין החשיפה לחומרים מסוכנים ספציפיים אליהם נחשף העובד, לבין התפרצות מחלת הלוקמיה.
תוצאהעל אף המחלוקות העובד קיבל פיצוי בהסתמך על האמור בתביעה בין היתר נוכח חשיבות בסיפוק תנאי עבודה בטוחים ונאותים, וזאת מעבר לגמולי המוסד לביטוח לאומי להם הוא היה זכאי.
האם יש קשר בין חבלת ראש קלה לבין מחלת הפרקינסון?
הוגשה מטעם משרדנו תובענה אשר הצביעה על קשר סבתי בין חבלת ראש של עובד במהלך עבודתו לבין מחלת הפרקינסון. גם בתובענה מאתגרת זו, נוכח צירוף של חוות דעת מומחה בתחום הנוירולוגיה, וצירוף מחקרים ומאמרים מהספרות הרפואית, הצבענו על קיומו של קשר אף בין חבלת ראש קלה לבין מחלת הפרקינסון.
תוצאהתיק זה הסתיים בפיצוי כספי גבוה במהלך הליך של פשרה, בנוסף לתגמולים מטעם המוסד לביטוח לאומי אשר הוענקו לעובד.
עובד שנפטר אשר לא יכול להוכיח את תביעתו יכול להיות מוכר כנפגע עבודה?
תביעה אותה ניהל משרדנו כנגד המוסד לביטוח לאומי אשר דחה את תביעתו של עובד להכרה כנפגע עבודה, עקב חשיפתו לאבק מזיק. לימים חלה העובד במחלה ממארת של קרום הצפק (גידולים ממאירים בחלל הבטן) ונפטר בדמי ימיו. למרות קשיים ראייתיים בתיק זה ולאחר ניהול הליך משפטי ממושך ביותר הכולל הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ע"י משרדנו.
תוצאהבסופו של יום התקבלה התביעה והעובד הוכר כנפגע עבודה על כל המשתמע מכך.
